קרע בקופסית האחורית במהלך ניתוח קטרקט
הסיבוך התוך-ניתוחי השכיח ביותר בניתוח קטרקט. בזיהוי ובטיפול מיידיים הוא נותר תואם להחלמה חזותית מצוינת. ד״ר גוזלן מסביר לכם הכול.
מהו קרע בקופסית האחורית?
קרע בקופסית האחורית הוא הסיבוך התוך-ניתוחי השכיח והמדאיג ביותר בניתוח הקטרקט. מדובר בקרע בקופסית האחורית, הקרום הדק והשקוף העוטף את העדשה ומשמש תמיכה לעדשה התוך-עינית. הוא מתרחש בכ-1 עד 2 % מהניתוחים, וקרע בקופסית האחורית משנה את מהלך הניתוח, אך נותר, בידיים מנוסות, נשלט לחלוטין עם תוצאות ראייה מצוינות.
קרום חיוני אך שברירי
עובי הקופסית האחורית הוא 4 מיקרון בלבד — אחד הקרומים הדקים ביותר בגוף האדם. היא מחזיקה את העדשה במקומה ומפרידה בין החלק הקדמי של העין לבין הנוזל הזגוגי שמאחור. הקרע מחבר בין שני התאים הללו.
סיבוך מוכר וצפוי
קרע בקופסית האחורית הוא אחד הסיכונים המוכרים של כל ניתוח קטרקט. ד״ר גוזלן צופה אותו הודות להערכה הטרום-ניתוחית ויודע לטפל בו ללא דיחוי כאשר הוא מתרחש.
מתי מתרחש קרע בקופסית האחורית?
קרע בקופסית האחורית עלול להתרחש בשלבים שונים של הפאקואמולסיפיקציה, השיטה המודרנית להסרת הקטרקט:
זהו הרגע המסוכן ביותר: גלי העל-קול והתמרונים על גרעין קשה עלולים להעמיס על הקופסית האחורית עד כדי קריעתה.
ניקוי שאריות חומר העדשה, במגע ישיר עם הקופסית, הוא שלב עדין שני בניתוח.
לעיתים רחוקות, הכנסת העדשה התוך-עינית לשק הקופסי עלולה להחליש את הקופסית האחורית אם היא כבר פגועה.
גורמי סיכון לקרע בקופסית האחורית
עיניים מסוימות נושאות סיכון מוגבר לקרע בקופסית האחורית. זיהוין במהלך ההערכה הטרום-ניתוחית מאפשר להתאים את האסטרטגיה הניתוחית.
שקיעת חומר זו מחלישה את סיבי הזונולה (הסיבים התולים את העדשה) והופכת את הקופסית לפגיעה יותר במהלך הניתוח.
גרעין קשה מאוד דורש יותר אנרגיית על-קול, ומגביר את העומס על הקופסית האחורית.
צורה מיוחדת זו נצמדת לעיתים לקופסית האחורית, שעשויה להימצא בה חולשה מולדת.
הרחבה לקויה או תסמונת הקשתית הרפויה מפחיתות את הראות ואת השליטה בפעולה הניתוחית.
עיניים ארוכות וקצרות-רואי בעלות תא עמוק וקופסית שברירית יותר, המגבירים את הסיכון לקרע בקופסית האחורית.
עין שכבר עברה ניתוח רשתית מספקת תמיכה זגוגית שונה, מה שעשוי לשנות את התנהגות הקופסית.
⚠️ אף אחד מגורמים אלה אינו מהווה התווית נגד לניתוח קטרקט. הם רק מובילים את המנתח לערנות מוגברת ולאמצעי מניעה מותאמים כדי להגביל את הסיכון לקרע בקופסית האחורית.
מה קורה במקרה של קרע בקופסית האחורית?
כאשר מתרחש קרע בקופסית האחורית, המחסום בין החלק הקדמי לנוזל הזגוגי אינו אטום עוד. אז עלולות להתרחש שתי תופעות עיקריות:
הנוזל הזגוגי עלול לעבור אל קדמת העין. יש להסירו בזהירות כדי למנוע כל משיכה מאוחרת על הרשתית.
שברי עדשה עלולים ליפול לחלל הזגוגי. לעיתים נדרש ניתוח רשתית-זגוגית משלים כדי להסירם.
לכן קרע זה מחייב טיפול מיידי וקפדני: בזיהוי מוקדם ניתן לשלוט בו לחלוטין והוא אינו פוגע בתוצאה הסופית.
כיצד המנתח מטפל בקרע בקופסית האחורית
הטיפול בקרע זה מבוסס על פעולות מוגדרות, המבוצעות בשלווה מרגע זיהוי הקרע:
ייצוב התא הקדמי
המנתח מזריק חומר צמיגי (ויסקואלסטי) לשמירה על הלחץ, הרחקת הזגוגית ומניעת התרחבות הקרע.
ביצוע כריתת זגוגית קדמית
אם קיימת זגוגית בתא הקדמי, כריתת זגוגית קדמית מסירה נוזל זה באופן מבוקר. זהו השלב המרכזי בטיפול בקרע בקופסית האחורית, שכן הוא מונע משיכה של הרשתית.
הסרת השאריות
שברי העדשה הנותרים נשאבים בזהירות, מבלי להפעיל עומס נוסף על הקופסית.
היכן מושתלת העדשה לאחר קרע בקופסית האחורית?
קרע זה אינו מחייב ויתור על העדשה. ברוב המכריע של המקרים, עדשה תוך-עינית מושתלת במהלך אותו ניתוח; רק מיקומה משתנה בהתאם לתמיכה הקופסית שנותרה.
| תמיכה קופסית | מיקום העדשה | מצב |
|---|---|---|
| קופסית קדמית שלמה | עדשה בסולקוס | הנפוץ ביותר |
| תמיכה לא מספקת | קיבוע לקשתית או לסקלרה | לעיתים בשלב שני |
| קרע מזערי | עדשה בשק הקופסי | אפשרי אם יציב |
המנתח מעדיף עדשה בעלת אופטיקה רחבה, יציבה יותר כאשר התמיכה הקופסית מצומצמת לאחר קרע בקופסית האחורית.
פרוגנוזה חזותית והחלמה לאחר קרע בקופסית האחורית
המסר המרכזי מרגיע: בטיפול נכון, קרע בקופסית האחורית תואם ראייה סופית מצוינת. יותר מ-90 % מהמטופלים משיגים תוצאה חזותית טובה לאחר טיפול מתאים.
החלמה הדרגתית יותר לעיתים
העין עשויה להציג דלקת או בצקת קרנית חולפת. הטיפול נוגד הדלקת מתארך והבדיקות שלאחר הניתוח תכופות יותר.
מעקב אחר הרשתית
קרע זה מעלה מעט את הסיכון להיפרדות רשתית ולבצקת מקולרית. מבוצעת בדיקת קרקעית עין לווידוא תקינות.
שאלות נפוצות
קרע בקופסית האחורית הוא הסיבוך התוך-ניתוחי השכיח ביותר בניתוח קטרקט, אך לעיתים רחוקות הוא מסוכן כאשר הוא מזוהה ומטופל מיד. לאחר ביצוע כריתת זגוגית קדמית ומיקום נכון של העדשה, הרוב המכריע של המטופלים מחזירים ראייה טובה. הסיכון לסיבוכים מאוחרים (היפרדות רשתית, בצקת מקולרית) נותר נמוך אך מחייב מעקב צמוד.
ברוב המקרים ניתן להשתיל את העדשה התוך-עינית באותו ניתוח, כבר לא בשק הקופסי אלא בסולקוס (ממש לפני הקופסית). אם התמיכה הקופסית אינה מספקת, ניתן לקבע את העדשה לקשתית או לסקלרה, לעיתים בשלב שני.
לא ניתן לבטל את הסיכון לחלוטין, אך הערכה טרום-ניתוחית מקיפה מזהה עיניים בסיכון (פסאודו-אקספוליאציה, אישון צר, קטרקט צפוף או קוטבי אחורי, קוצר ראייה גבוה, כריתת זגוגית קודמת) ומאפשרת להתאים את הטכניקה הניתוחית. זו הדרך הטובה ביותר לצמצם את שכיחותו.
ההחלמה החזותית עשויה להיות הדרגתית מעט יותר מאשר לאחר ניתוח ללא סיבוכים, לעיתים עם דלקת או בצקת קרנית חולפת. הטיפול נוגד הדלקת מתארך והבדיקות תכופות יותר. עם זאת, רוב המטופלים מחזירים ראייה משביעת רצון תוך מספר שבועות.
מקורות & מקורות רפואיים
- Société Française d'Ophtalmologie (SFO). Chirurgie de la cataracte — Rapport SFO. Paris: Elsevier Masson; 2019.
- Chan E, Mahroo OAR, Spalton DJ. Complications of cataract surgery. Clin Exp Optom. 2010;93(6):379–389. doi:10.1111/j.1444-0938.2010.00516.x
- Vajpayee RB, Sharma N, Dada T, Gupta V, Kumar A, Dada VK. Management of posterior capsule tears. Surv Ophthalmol. 2001;45(6):473–488.
- Ti SE, Yang YN, Lang SS, Chee SP. A 5-year audit of cataract surgery outcomes after posterior capsule rupture and risk factors affecting visual acuity. Am J Ophthalmol. 2014;157(1):180–185. doi:10.1016/j.ajo.2013.08.022
- Narendran N, Jaycock P, Johnston RL, et al. The Cataract National Dataset electronic multicentre audit of 55 567 operations: risk stratification for posterior capsule rupture and vitreous loss. Eye (Lond). 2009;23(1):31–37. doi:10.1038/sj.eye.6703049
- Haute Autorité de Santé (HAS). Chirurgie de la cataracte de l'adulte — recommandations. Saint-Denis: HAS; 2020.
