מחלה המתפתחת בהדרגה
עכירות של העדשה
קטרקט הוא עכירות הדרגתית של העדשה הטבעית של העין, הממוקמת מאחורי הקשתית. בניגוד לגלאוקומה או לניוון מקולרי (AMD), קטרקט ניתן לריפוי מלא באמצעות ניתוח.
התקדמות איטית
ההתפתחות היא לרוב איטית, על פני מספר חודשים או שנים. הראייה הופכת מטושטשת, עמומה ורגישה יותר לאור. אין טיפול תרופתי — רק הניתוח מאפשר לטפל בקטרקט.
שתי העיניים מעורבות
הפגיעה מתרחשת לרוב בשתי העיניים, אך אינה מתקדמת בהכרח באותו קצב בכל עין.
מהם הסימנים האופייניים של קטרקט?
טשטוש ראייה הדרגתי
אובדן החדות הוא התסמין השכיח והמוקדם ביותר — כמו להסתכל דרך זכוכית מלוכלכת או מעורפלת. הוא אינו משתפר עם משקפיים חדשים — זהו סימן מפתח.
הילות ובהיות
פיזור חריג של האור בעדשה העכורה גורם לסנוור מול השמש, פנסי מכוניות או תאורה עזה. הילות אור מופיעות לעיתים קרובות בלילה ועלולות להפריע לנהיגה לילית.
ירידה בניגודיות ובצבעים
הניגודיות פוחתת, והצבעים נראים צהבהבים, עמומים או פחות עשירים. תופעה זו לעיתים אינה מורגשת בחיי היומיום, אך מתגלה באופן מפתיע לאחר הניתוח.
ראייה כפולה
ניתן לחוש שתי תמונות מוחפות בעין אחת (שנעלמות בעת עצימת העין הפגועה). סימן זה מעיד על שבירת אור בלתי סדירה דרך אזורים שונים של העדשה.
שינויים תכופים בעוצמת המשקפיים
הצורך בהחלפת משקפיים תכופה ללא שיפור מתמשך. תופעה פרדוקסלית אפשרית: שיפור זמני בראייה מקרוב (השפעה מיופית של הקטרקט), המאפשרת לעיתים לקרוא ללא משקפיים לאחר שנים של פרסביופיה.
ערפל או כתם קבוע
תחושת מסך קבוע, ערפל או כתם אפור נייח בשדה הראייה. יש להבדיל בינו לבין גופים צפים (מיודסופסיה), אשר נעים בהתאם לתנועות העין.
סימולציית תסמינים
לחצו על תסמין כדי לדמות את הפגיעה החזותית המתאימה.
מהם הגורמים לקטרקט?
הגורמים מגוונים. השכיח ביותר הוא הזדקנות טבעית של העדשה, אך גורמים נוספים עשויים לתרום להופעה מוקדמת יותר או להתקדמות מהירה יותר.
גיל
זהו הגורם העיקרי. עם הזמן, סיבי העדשה משתנים והופכים בהדרגה לעכורים. קטרקט שכיח במיוחד לאחר גיל 60, אך יכול להופיע מוקדם יותר.
שמש ועישון
חשיפה כרונית לקרינת אולטרה-סגול (UV) ללא הגנה עינית עלולה להאיץ את פירוק חלבוני העדשה. עישון מגביר גם הוא את העקה החמצונית ומזרז הזדקנות העין.
סוכרת ומחלות מערכתיות מסוימות
סוכרת מהווה גורם סיכון משמעותי: עודף הסוכר פוגע במטבוליזם של העדשה ועלול להאיץ את אובדן שקיפותה. מחלות דלקתיות או מטבוליות אחרות עשויות אף הן להשפיע.
תרופות, בעיקר קורטיקוסטרואידים
טיפול ממושך בקורטיקוסטרואידים (דרך הפה, בשאיפה או מקומי) ידוע כגורם מסייע להתפתחות קטרקט.
פציעות וצורות מיוחדות
קיימות גם צורות טראומטיות (לאחר פגיעה ישירה בעין), מולדות (קיימות מלידה), או משניות לניתוח עיניים קודם או להקשרים דלקתיים מסוימים.
כיצד מאשרים את האבחנה?
האבחנה מתבססת על בדיקה אופטומטרית-עינית מקיפה.
מנורת סדק
בחינת העדשה מאפשרת לאשר את העכירות ולאפיין את סוגה: גרעינית, קורטיקלית או תת-קפסולרית אחורית. הבדיקה מאפשרת גם לבחון את מצב העין הכולל.
מתי לפנות לרופא? מתי לנתח?
הטיפול היחיד הוא ניתוח קטרקט. ברוב המקרים אין דחיפות, אך ההוריה לניתוח ניתנת ברגע שהפגיעה הראייתית משפיעה על איכות חייכם היומיומית.
מומלץ לפנות לרופא עיניים ברגע שאתם מבחינים ב:
קושי בנהיגה
בלילה (סנוור מפנסי מכוניות) או ביום (ראייה בלתי מספקת לקריאת שלטים). החוק קובע חדות ראייה דו-עינית מינימלית של 5/10 לצורך נהיגה.